- המאמר נכתב בחודש ספטמבר 2025
אני מאמינה שכל אחת ואחת מאיתנו יכולה לרפא את עצמה. הגוף שלנו חכם ועוצמתי, ואם נאמין בו ונאמין ביכולת שלנו לחולל מה שנקרא ״קסמים״, זה מה שיקרה. כבר הרבה מאוד זמן שאני לא מאמינה בכדורים, בטיפולים אצל רופאים או בכל מה שקשור ברפואה הקונבנציונלית. אני מאמינה שיש עוד דרכים לריפוי, דרכים שאולי ייראו משונים, לא רגילים, אולי אפילו הזויים. אין לי ספק כי אנחנו זקוקות לרפואה הקונבנציונלית במקרים מסוימים, אך באופן כללי אין לנו בו צורך, בייחוד כשאנחנו מנסות לברוח מעצמנו וחושבות שלעולם הגשמי יש את התשובות במקום לאמת הפנימית שלנו.
אני מאמינה שכל מחלה, תהיה אשר תהיה, קשורה לעולם הרוחני ב100 אחוז. כלומר – לא משנה אם מדובר במחלה גנטית, במחלה שנולדנו איתה או מחלה שצצה פתאום בחיים שלנו, הכל קשור אלינו כנשמות ולתודעה שלנו.
הסיפור שלי
במשך מספר שנים, אני חושבת כ-8 שנים, היה לי גוש קטן ושומני בבטן העליונה, ממש מתחת לחזה. כשבדקתי את זה אצל הרופאה שלי כשעוד הייתי בבדיקות שגרתיות לאחר הסרטן שלי היא אמרה שזה אסתטי בלבד ואין צורך להיבהל. יכולתי להוציא את זה בניתוח אבל לא רציתי לעשות דבר כזה כי אני לא אוהבת שום דבר שקשור ברפואה. תמיד פחדתי מזה. אבל כל אותן שנים זה לא ממש הפריע לי, וחייתי עם זה בשלום. באיזשהו שלב, הרגשתי שזה כבר מציק לי ואני לא רוצה את זה יותר, והחלטתי לפני מספר חודשים שאני אעשה ריפוי עצמי ואגרום לזה להיעלם. לא ידעתי איך זה יקרה אבל בראש שלי חשבתי שזה יכול להיעלם סתם ככה.
בסוף אוגוסט, ממש יומיים לפני ספטמבר, הגוש התחיל לכאוב. חשבתי בהתחלה אולי זה קשור לחזייה שקצת ישבה עליו ואולי זה שטף דם ועוד תירוצים כאלה ואחרים. נתתי לדברים להיות. הכאב פחת כי הייתי בבית ולא היה על זה לחץ (וגם כי שוב עשיתי לעצמי ריפוי אנרגטי) עד שהייתי חייבת לצאת מהבית בראשון לספטמבר. ושם הכל הידרדר. הכאב החמיר, הגוש התחיל לגדול, וסבלתי כל היום.
ועדיין, התעקשתי שזה בגלל לחץ על המקום, ורציתי להאמין שזה יעבור לבד. פחדתי שאצטרך באמת לפתוח את המקום, מה גם שאני אמורה לטוס בקרוב למשך שבועיים ולא רציתי שמשהו יהרוס את זה. לא רציתי שתהיה התערבות רפואית. אך זה לא היה המקרה, וקבעתי תור למחרת לרופאת המשפחה שלי – שישיר שלחה אותי לכירורג כדי לעשות ניקוז כי זה היה זיהום שהלך והחמיר. אני לא אכנס לפרטים של איך הניקוז היה, אבל בסופו של דבר הייתי חייבת עזרה רפואית כדי להוציא את הגוש הזה. ללא הזיהום שקרה כך פתאום – הגוש הזה ככל הנראה עדיין היה נשאר אלא אם הייתי עושה ניתוח.
האם אני עדיין מאמינה בעקבות כך בריפוי עצמי? בטח – ואני אפילו מאמינה שזה יכול לקרות בכל מקרה שהוא. אבל לפעמים זה יגיע גם ממקורות חיצוניים. לפעמים היקום, התודעה, המקור של מי שאנחנו, פשוט יפעלו בצורה אחרת ממה שחשבנו, וזה בסדר. זה לא אומר שהריפוי העצמי שלי לא עבד – אלא להפך. השימוש במקור החיצוני, ברפואה הקונבנציונלית, רק הזכיר לי שאני לא מנותקת מהעולם הגשמי וזה בסדר גם להיעזר בו. כי עדיין, מה שרציתי קרה – לרפא את הגוף שלי ולהעלים את הגוש שכבר לא רציתי שיהיה חלק ממני.
הרבה דברים נראו כאילו הם צירופי מקרים, אבל כפי שכבר כתבתי בעבר – שום דבר הוא לא מקרי. קודם כל אנחנו בתקופה אנרגטית של שינויים. חודש ספטמבר, והספרה 9 בנומרולוגיה, מסמל תקופה של שינויים, של סיומות, של מעבר מהישן אל החדש. של סגירת מעגל. אין זה מקרי אצלי שיש דברים שצפים אל פני השטח – ולפעמים זה דו משמעי. היפרדות מהגוש הזה בצורה של זיהום היה אמור לקרות, ובצורה סימבולית לסמל כי זה מעבר לעידן חדש. לתקופה חדשה. לשינוי ממי שהייתי בעבר, למי שאני רוצה להיות. מגרסה אחת שלי – לגרסה אחרת ומשופרת יותר. כי אנחנו לעולם לא נהיה אותה גרסה של עצמנו. כל יום, כל רגע, כל שנייה, אנחנו משתנות. אנחנו יכולות לשנות את הגרסה של עצמנו כל הזמן, מבלי להתנצל, ומבלי לבקש רשות מאף אחד.
החוויה הזו, עם כמה שהיא הייתה כואבת ולא נעימה כלל, הייתה הכרחית. הוצאתי כל כך הרבה כאב ואנרגיה לא רצויה מהגוף שלי. אני יודעת שהייתי צריכה לשחרר הרבה – והינה, זה קרה. כי זה היה צריך לקרות, במוקדם ובמאוחר.
והגוף שלי? הגוף שלי הוא עולם ומלואו. הוא חזק, והוא בריא. אומנם ברגעים האלה שאני כותבת אני על כדורים אנטיביוטיים, אבל אני יודעת שזה רק למשך תקופה קצרה שרק תעזור ותשקם את הגוף שלי. שזה בסדר להישען ולהיעזר בכדורים, כל עוד זה מגיע מתוך מודעות, הכלה והבנה. ואני באמת לוקחת את המקרה הזה כשיעור לעצמי, כחוויה שככל הנראה הייתי צריכה לחוות כדי להזכיר לעצמי שוב ושוב כמה חוזקה יש בתוכי, וכמה הייתי צריכה רגע תזכורת שהכל יקרה בדרך שלו, ואני צריכה רק להתמסר, להיות מקורקעת ובמודעות עצומה למה שקורה בתוכי. אני מזכירה לעצמי להודות על הבריאות שלי, על הגוף שלי, על הגוש הזה שהביא המון כאב אבל גם אחר כך הקלה עצומה ושינוי תודעתי מטורף.
קשה קצת להסביר את כל הדברים האלה, צריך פשוט לחוות את זה. ולכן, גם אם משהו שקורה הוא לא בהכרח מרגיש טוב או מרגיש כאילו זה לטובתנו – זה חלק מהדרך שלנו. זה אמור היה לקרות כי אין דבר כזה דברים טובים או רעים. הכל תלוי בדרך ההסתכלות שלנו. אז כן, זה לא היה נעים ולא הייתי רוצה לעבור את זה שוב, אבל אני יודעת שהכול קורה לטובתי העליונה ביותר ואם זה קרה בצורה הזו, זה לא סתם.
Divinity's Way 
כתיבת תגובה