דמיון כדרך חיים

Click here for the English version

״דמיון חשוב יותר מידע; כי הידע מוגבל אך הדמיון חובק עולם״

אלברט איינשטיין

דמיון ואיך אנחנו משתמשות בו

דמיון הוא אחד מהכלים החזקים שיש לנו בעולם הזה. הוא המהות של הכל. הוא בעצם הכוח האלוהי שלנו, הוא אנחנו. הרי אם אנחנו אלוהים, ואלוהים הוא הכל, זה אומר שגם הדמיון שלנו הוא זה. עם הדמיון יצרנו את היקום הזה, יצרנו את הדמויות שאנחנו.

"The secret of imagining is the secret of God. Anyone who finds it finds supreme power, supreme wisdom, supreme delight. Every one should aspire after this secret and try to unravel it, for whatever you find about your own wonderful human Imagination you are finding about God, for your Imagination and God are one and the same. There is no other God. You imagined yourself into this world, and you’ll imagine yourself out of it."

– Neville Goddard, lecture on “imagination”, 14.7.1969

מחשבה יוצרת מציאות, אבל אם אדייק את זה קצת יותר – מה שאנחנו מדמיינות בראש שלנו יוצר את המציאות הגשמית יחד עם ההרגשה שלנו ומי שאנחנו מאמינות שאנחנו ברגע זה ממש. בין שאנחנו מודעות לכך ובין שלא, אנחנו מדמיינות. והדמיונות הללו הם זרעים קטנים שאנחנו שותלות באדמה הרוחנית שלנו, כך שיום יבוא ואנחנו נראה אותם בעולם הגשמי. לכן, חשוב מאוד לשים לב למחשבות שלנו ולמה שאנחנו מדמיינות, אחרת אם נרגיש אותם כאמיתיים הם יתגשמו, גם אם אנחנו לא באמת רוצות אותם.
כל דבר שאנחנו מייחלות שיהיה לנו בעתיד, צריך להיות מורגש בכאן ובעכשיו. ואיך אנחנו יכולות להרגיש משהו שעדיין כביכול לא קיים במציאות הגשמית שלנו? דרך התמונות שאנחנו רואות בראש. לכן הוא כלי חזק, כיוון שיש לו את הכוח לגרום לנו להרגיש את מה שאנחנו רוצות בכאן ועכשיו, מבלי שבאמת נראה אותו עדיין. העוצמות שיש בתוכנו הן בלתי מוגבלות, ולכן אנחנו יכולות לזמן לנו הכל – את הרע ואת הטוב. את מה שאנחנו רוצות ואת מה שאנחנו לא רוצות.
בדמיון אנחנו משתמשות כל הזמן – כשאנחנו מדמיינות סיטואציה מסוימת בראש שעומדת לקרות או שקרתה, כשאנחנו חושבות על בן אדם מסוים, כשאנחנו משתוקקות למשהו או כשאנחנו חולמות בהקיץ. כל רגע שאנחנו נמצאות בראש שלנו, הדמיון מופעל.

“The future must become the present in the imagination of the one who would wisely and consciously create circumstances. We must translate vision into Being, thinking of into thinking from. Imagination must center itself in some state and view the world from that state.”
― Neville Goddard, Awakened Imagination

כדי שיהיה לנו קל יותר לזמן דברים למציאות הגשמית שלנו, כדאי לנו להיכנס לאיזשהו מצב מדיטטיבי כך שהמיינד יהיה פחות בשליטה, ונוכל להרגיש את מה שאנחנו רוצות כאילו זה כבר כאן. נוכל לעשות זאת ממש לפני שאנחנו נרדמות, מה שנוויל גודארד קרא לו כ״State Akin To Sleep״ או בקיצור SATS או במדיטציה במהלך היום. זה לא באמת משנה. מה שחשוב זה לראות בעיני רוחנו את מה שאנחנו רוצות, להרגיש איך זה כשהדבר שאנחנו רוצות כבר כאן בהווה, ולהתמסר לזה. לחיות מתוך ההרגשה הזו, מתוך המציאות שאנחנו רוצות.
כמובן שחשוב לזכור שהכל אינדיבידואלי. יש אנשים שעושים זאת בדרך אחת וזו לא הדרך שלך. מה שחשוב זה להתנסות ולראות מה עובד או מה מרגיש לך הכי מתאים. אין דרך אחת נכונה או לא נכונה. יש פשוט את הדרך שהיא שלך.

הדמיון והעולם הגשמי

המוח שלנו לא מבדיל בין דמיון ל״מציאות״ (מה שאנחנו רואים בעולם הגשמי). כי הדמיון הוא המציאות האמיתית. העולם הגשמי, הארצי, הוא רק שיקוף של מה שאנחנו מדמיינות בראש שלנו. הוא רק שיקוף של מי שאנחנו. כל מה שאנחנו רואות מסביבנו הגיע בסוף מהדמיון. כל הטכנולוגיה שאנחנו משתמשות בה על תקן יום-יומי, המדע והרפואה – כולם הגיעו מהדמיון. הוא הבסיס להכל. בכלל, הרפואה והמדע תמיד ישתנו, הם לא יישארו אותו הדבר כל הזמן – ולמה? כי הדמיון הוא מה שיוצר לנו את האמת הארצית הזו, זו שאנחנו לפעמים נאחזות בה חזק.
למה יש ניסים בעולם? למה יש מקרים יוצאי דופן? לא כי הם באמת ניסים או מקרים יוצאי דופן, אלא כי זוהי דרכה של האלוהות, דרך הדמיון. לא דרך הגבולות והחוקים שיצרנו לעצמנו דרך המדע. היום אנחנו גם יכולות לראות כמה הרפואה משתנה; כמה הרפואה שמתחילה להיות מקובלת הרבה יותר היום היא דווקא זו ההוליסטית – זו שלא תוחמת את עצמה יותר מידי, זו שמקשיבה לקול הדמיון, האינטואיציה והגוף במקום לקול ההיגיון.
הדמיון הוא חסר גבולות. הכל אפשרי, הכל כבר קיים. אם אנחנו מדמיינות משהו – זה אומר שהוא בהכרח קיים.
כשהיינו ילדות, היה לנו קל יותר להתחבר לדמיון – לא היו לנו גבולות, יכולנו לראות דברים שהיום אולי יש לנו פחות גישה אליהם, אם בכלל. כשגדלנו, הגבולות החוקים והכללים של העולם אושרו ונספגו על ידינו בלית ברירה, ולכן ברוב הפעמים אנחנו מתייחסות לדמיון כשום דבר. כפנטזיה. כמשהו שהוא לא מציאותי. הלב לעומת הראש.
לפעמים אנחנו נראה דברים שהם ההפך המוחלט ממה שאנחנו רוצות וממה שאנחנו באמת מדמיינות. לפעמים אנחנו גם נשמע את הדברים ההפוכים מאנשים מסביבנו. חשוב לזכור שדברים כאלה קורים ממספר סיבות ואלו הן שתי העיקריות:

1. המקרים ה״רעים״ קורים כדי שאז דווקא נראה את מה שאנחנו רוצות לראות. הרבה פעמים אנחנו נחווה משהו שהוא לא בהכרח נעים או ״טוב״ לפי התפיסה שלנו, כדי שאנחנו נפנה מקום לדבר שאנחנו מייחלות לו.
2. אנחנו עדיין מאמינות בתוכנו כי זו האמת. אנחנו עדיין מאמינות באמונות מגבילות שהשתילו לנו וזה בסדר. חבקו את הפחד, את האמונה שכבר לא משרתת אתכן יותר, ודעו כי זה לא אומר שזה חקוק בסלע. דברים יכולים להשתנות ברגע, והאמת היא לא מה שאנחנו רואות בעיניים הגשמיות, אלא בעיניים הרוחניות.

למה קל לנו יותר להאמין בדברים הרעים מאשר בדברים הטובים? למה קל לנו להאמין שמשהו לא יקרה במקום שמשהו כן יקרה? אלו שאלות ששווה לנו לשאול את עצמנו, ולראות מה עולה. חשוב שנעבוד עם כל החלקים שבתוכנו, ניתן להן חמלה ואהבה ונבין שרק אנחנו עוצרות מבעד עצמנו לקבל ולהיות מה שאנחנו רוצות. הכל תלוי בנו.
עם התמדה, תרגול ואמונה, אנחנו יכולות לעשות, להיות ולקבל כל מה שנרצה.